<h1>ספר האסופות סימנים ס"ד—ס"ה</h1>
<h2>דף צג.</h2>
והחוטין שבכולייא והחלב אסורין, אבל הלובן שבו שאינו חלב מותר וחוטין שבעוקץ שקורין קודל בלע"ז אסורין משום חלב וה' חוטין שבכסלים ג' מימין ומתפצל לב' ב'. וב' משמאל ומתפצל לג' ג'. ואי שליף להו כד חמימי כלהו, אין צריך לחטט אחריהן אבל אי לא שליף להו חמימי, צריך לחטט אחריהן למקום פצוליהן עד שיוציא את כלן. ובה' מקומות תמצא הגידין שצריך לנקר בג' מקומות אסורין משום חלב, כגון דכפלי ודטחלי ודכולייאתא, ואין להן תקנה אלא בנטילה. וב' שבזרוע ושל לחיים ושבחזה מבפנים משום דמא ואי מחתך להו ומלח להו שפיר דמי וגידיו שעל האליה אחד מזה ואחד מזה, ואחד בתווך. נ"א גידין תמצא שהן אסור, וחלב שהבשר חופה אותו, הוא חלב שבתוך הכסלים תחת בשר אדום, והוא מתפשט מן הכליות והולך. ולפי שאותו בשר אדום חופיהו מותר, דחלב שעל הכסלים אמר רחמנא, ולא שבתוך הכסלים אבל תרבא דתותי מותני שקורין לומביל אסור, והוא חלב שעל הקודילש, ואע"פ שהלומביל חופהו אינו חפוי, דבהמה בחייה פרוקי מפרקא, כאלו כל אבר לבדו עומד, והוי חלב כמגולה וקרום דק מפריד בין אותו חלב, ובין בשר שמן שתחתיו, העליון חלב והתחתון שומן וחלב שעל הקליבוסת אסור משום חלב הכסלים וריש מעיא באמתא בעיא גרידא דחלב גמור הוא, ואינו סותם. ה' קרומין אסור ג' מהן כגון דכפלי, דטחלי, דכולייתא, משום תרבא. וב' כגון דביעי פי' ביצי זכר, ודמיקרא פי' דמוח, משום דמא, דתרבא צריך לנטול, דדמא אם נמלחו יפה שפיר דמי ומיכן סמכו למלוח ראש טלה בלא נטילת קרום של מוח. כי המלח והאש מוציאין את הדם, וגם את הדם אשר תחת למוח ואע"פ שרואין שם אדמומית אחרי כן, קרום הוא והמחמיר תבא עליו ברכה אומצא דסמיק כשרה שנקרוט בלע"ז ביצי זכר, וכן מוזרקי הן וורידין של צואר חתכיה ומלחיה אפילו לבשלו בקדירה שפיר דמי. לצלותן, אפילו בלא חתיכה אנחיה אגומרי כמו כן מידב דייב ושרי.
